תוספות רבי עקיבא איגר על משנה ביצה ב׳:א׳

1 אות ט בהרע"ב ד"ה ועושה. אית דאמרי. ונ"מ בין הטעמים. דלטעם א' צריך לערב דוקא מעי"ט כדי שיברור מנה יפה לשבת. ולטעם הב' יכול לערב אפילו קודם ערב י"ט ויו"ט של סוכות שחל להיות בה' יכול לערב עי"ט עירוב א' לשבת זו ולשבת הבאה. הרא"ש:

2 אות י בתי"ט ד"ה וסומך. ונראה ליישב דהואיל ואי מקלעי. והא דילפי' מקרא דוהכינו דאין י"ט מכין לשבת לא משכחת אלא לענין ביצה שנולדה בשבת אחר יו"ט. ר"ן ריש מסכתין. ותוס' פ"ג דפסחים כתבו דמשכחת עוד בסמוך לערב דבודאי לא יבואו אורחים עיי"ש. וא"כ בכה"ג אסור להכין מי"ט לשבת בסמוך לערב דלענין דאורייתא לא מהני עירוב תבשילין דרבנן:

3 אות יא שם בא"ד והכי קיי"ל. ומ"ש הר"ב ק"ו מי"ט דאף דאמרי' הואיל מ"מ אסור מדרבנן וד"ס צריכים חיזוק. הרמב"ן במלחמות פ"ג דפסחים. והא דצריכים טעם לעירוב תבשילין ולא בפשוטו דמשום הואיל היה אסור מדרבנן היינו כיון שהוא שעת הדחק לצורך שבת הו"ל לרבנן למשרי כה"ג משום הואיל. הרז"ה שם: